"שאף אחד לא ישמע" - דפנה ארגמן כותבת

May 16, 2014

ראיתי אותו מציץ מתוך הערבוביה שעל שלחן העבודה שלי. עגול, אדום, מונח במהופך. אספתי אותו לכף ידי וחייכתי, חיוך גדול עלה על פני. מצאתי את אף הליצן שלי בין שלל ניירות. אדום!

 

לפני מספר שנים, תוך כדי דפדוף באחד העיתונים, צצה ועלתה מודעה המזמינה ללימודי ליצנות רפואית. אני אוה...

December 14, 2013

פעמים רבות שואלים אותי: איך זה בכלל אפשרי? איך יכולת לפנות ללי (לי לוריאן, בתי הבכורה ובמאית ההצגה "שאף אחד לא ישמע") ולהציע לה לעבוד איתך? לפעמים העיניים השואלות מביטות בביקורת ולרוב בהערכה גדולה.

בסופה של ההצגה האחרונה, ניגשה אלי בחורה צעירה והודתה לי, הן על ההצגה והן...

July 22, 2013

שנים כל כך פחדתי מעצמי, כל כך לא סמכתי על עצמי, שפשוט הייתי מפוחדת. היום אני כבר לא כזו, אולי רק קצת ... אבל פעם, ממש הרבה ...

כדי להתגבר על הפחדים סיגלתי לעצמי הרגל ובו פעלתי מתוך דחפים. עלה בתוכי רעיון או רצון, התחלתי לפעול למימושו מבלי לתת את הדעת לגבי התוצאה ולאן יו...

June 16, 2013

להתעורר אל תוך הכרה שיש אותי. שיש אותי. שיש אותי.

הכרה זו מעלה בי פחד ורתיעה, היא גורמת לזמזום בתוכי.

האמנם יש אותי? מי ומה היא אותי?

להכניס אל תוך אותה הכרה אוויר צלול, נשימה רכה. להזרים לתוכה תכלת של יום צלול, בריא ורענן. לנשום. לנשום. לא להפסיק לנשום.

להתרחב אט אט אל תו...

December 16, 2012

סדר שנעשה בין ניירות, ספרים, כל מיני בלגאנים. סדר שכזה העלה בין השאר ציורים שציירתי בגיל ההוא. כשהייתי נערה ולא ידעתי להגיד לאף אחד לא, בגיל הזה ציירתי.

אני מסתכלת על הציורים ולא ממש מבינה מיהי זו שציירה. היום, כשאני לוקחת עיפרון ליד, אני לא יודעת לצייר. אני רק יודעת לק...

November 30, 2012

הנחתי את המטאטא בצד. לאמיתו של דבר מאוד אופייני לי, כי תמיד אני נזכרת במשהו יותר מעניין לעשות.

הבוקר התעוררתי עם מחשבה מחייכת ובה המשפט שכתבתי בכותרת: "סופו של שבוע....". התבוננתי על השבוע שהיה, פעמיים הייתי על הבמה שבחוץ. המון פעמים הייתי על הבמה שבפנים.

ביום ראשון נשאת...

September 23, 2012

"אבא יקר, אני משחררת אותך לדרכך; אני משחררת אותי ואת ילדי לדרכנו; אני מודה לך על שהבאת אותי לעולם; אני מודה לך על שחיברת אותי לטבע ולבריאה; אני מודה לך על שהבאת לחיי את אמא שושנה (שהיא אמי השנייה, לאחר שאימי נפטרה); אני נפרדת ממך באהבה". לאחר מכן ראיתי קשת בענן, אחת מי...

September 14, 2012

רגע לפני שמסתיימת שנה, רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה. רגע לפני ואני מתבוננת בשנה שחלפה, בנהר חיי שזרם עד כה, באותם חלקים שעדיין לא זרמו ועוד נכונו להם רגעים...

ממש לפני שנה הגעתי אל ביתי עם המילים הכתובות, עם סיפור חיים שהתערסל לו בתוך חמישה עמודים מודפסים. הגעתי אל לי ע...

September 7, 2012

שבת בבוקר, עוד יום יפה, מכינה לעצמי כוס קפה. מתיישבת בחצר הבית, רגליים מונפות אל על. פורשת לפני את דפי עיתון סופשבוע ורק ממבט בכותרות העיניים שלי מתמלאות דמעות. גם כך, בשלושת הימים האחרונים, בין עשייה לעשייה אני זולגת דמעות ואפילו ממש בוכה. כפי שאני "מחייכת~צוחקת סדרתי...

August 25, 2012

נשימה ראשונה, קול בכי, יניקה. אני קיימת, אני כאן. מרגע זה מתחילים חיי. רוצה, או שאיני רוצה, אני כאן. מתבוננת סביבי ועיני לוכדות את אימי ואבי האחראים לקיומי במחזור חיים זה. בשנייה הראשונה שעיני לוכדות את מבטם, אני רוצה למות, לחזור אל הרחם ומשם אל האינסופ. אבל אני כאן, נ...

Please reload

פרסומים קודמים

אדום

May 16, 2014

1/10
Please reload

פרסומים אחרונים

May 16, 2014

September 14, 2012

Please reload

  • Facebook Vintage Stamp